החלטה בתיק מ"ת 39195-04-11 - פסקדין

1.      בפניי בקשה לעיון חוזר, לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 [להלן: "החוק"], במסגרתה עותר המבקש לשחררו מהמעצר בו הוא נתון, לחלופת מעצר שהוצעה על ידו.

ברקע ההליך כתב אישום שהוגש כנגד המבקש, המייחס לו, ביחד עם אחר, עבירות של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה על ידי שניים או יותר, איומים, הדחה באיומים והפרת הוראה חוקית.

כעולה מכתב האישום, היה המבקש נתון במעצר בית בתנאים מגבילים, בפיקוחה של אימו, וזאת על רקע כתב אישום אחר [בתיק 14849-08-10, שם יוחס למבקש, בין היתר ביחד עם אחותו וגיסו, עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ושיבוש הליכי משפט, וזאת על רקע קטטה וניסיונם של המבקש והאחרים למנוע מעצרו של אחר שנתפס מחזיק סם].

המבקש שוחרר על ידי כב' ס.נ. אבו טהה למעצר בית ובהתאם להחלטה מיום 27.3.2011 חוייב המבקש לשהות במעצר בית מלא בבית אימו ובפיקוחה [מ"ת 14873-08-10].

המבקש לא הקפיד על מעצר הבית וכחודש לאחר שחרור לתנאים האמורים, יצא עם חברו [שאף הוא היה נתון בתנאים מגבילים] לבילוי במועדון בבאר-שבע. לפנות בוקר, כשיצאו מהמועדון, דרש המבקש את מפתחות הרכב מהמתלונן, על מנת שינהג בחזרה לדימונה וזאת כשהוא נתון בגילופין. המתלונן סירב והמבקש תקף אותו ואיים עליו ונטל את מפתחות הרכב בכוח, תוך שהוא תוקף את חברתו של המתלונן שבאה לסייע לו. עוד ניסו המבקש וחברו למנוע מהמתלונן למסור גרסה במשטרה ואיימו עליו.

כל זאת, עשה המבקש תוך הפרת הוראה חוקית, כיוון שהיה אמור לשהות במעצר הבית.

2.      ביום 29.5.2011 קבע בית המשפט [כב' השופטת מיכל וולפסון], על סמך הסכמה דיונית, קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובחן את החלופה שהוצגה בפניו, וזאת לאחר שקיבל תסקיר שירות המבחן, שלא המליץ על החלופה שהוצגה אז. בנסיבות אלו, ומשקבע בית המשפט כי קיימת התדרדרות בהתנהגות המבקש, נדחתה החלופה שהוצגה, אך עם זאת הותיר בית המשפט פתח לשוב ולבקש עיון חוזר בהצגת חלופה חדשה בכל עת.

כעת, עותר המבקש, במסגרת בקשה לעיון חוזר, לשחררו לחלופת מעצר אחרת, בביתו של מר יעקב אלטלף ובפיקוחו לצד פיקוח נוסף של אביו החורג של המבקש, מר גבריאל נעים, ואחותו של המבקש, הגב' אתי אלטלף.

3.      אציין, כי החלופה המוצעת נבדקה על ידי שירות המבחן, במסגרת תסקיר שהוגש לבית המשפט ביום 7.8.2011 [התסקיר נושא תאריך 2.8.2011], והתסקיר הוא תסקיר שלילי אשר שולל יכולתם של הערבים המוצעים לשמש חלופה ראויה.

לטענת המבקש, בית המשפט קבע [מפי כב' השופטת וולפסון], כי המבקש אינו מסוכן למתלונן, וכי עיקר עילת המעצר נובעת מההפרות שהפר המבקש את מעצר הבית בהזדמנויות קודמות. לטענת הסנגור, למרות תסקיר קודם של שירות המבחן במסגרתו סבר שירות המבחן כי יש לתור אחר חלופה שתרחיק את המבקש גיאוגרפית מדימונה, לא סבר כך בית המשפט עצמו.

לטענת הסנגור, שירות המבחן לא בחן היטב את הערבים המוצעים ולא התרשם מהם נאמנה. לעניין מר אלטלף, טען הסנגור כי לא הובן על ידי שירות המבחן, שהתרשם שהוא מבקש להרחיק עצמו מזיקה שלו ושל משפחתו לעבריינות.

4.      על אף התסקיר השלילי, נכון הייתי לבחון את החלופות המוצעות על ידי המבקש. שמעתי את אביו החורג [בעלה של אימו], את מר אלטלף עצמו ואת אחותו של המבקש.

אביו החורג של המבקש, מר גבריאל נעים, לא עשה רושם טוב על בית המשפט. אמנם הוא טוען שהוא מכיר את המבקש מגיל 7 וכי גידל אותו והיחסים ביניהם טובים, אולם לא התרשמתי שהוא דמות סמכותית דיה עבור המבקש. מר נעים שהה בבית אימו של המבקש כאשר המבקש היה במעצר בית, ולמרות שהוא לא היה ערב לו, הרי שמכוח סמכותו הנטענת ומכוח היותו למבקש כ"אב" לדבריו, שומה היה עליו לסייע בכך שהמבקש לא יפר את תנאי מעצר הבית. התנהלותו של מר נעים לעת אותו אירוע, כאילו אין זה מעניינו [ולכאורה יש בכך משהו שכן הוא לא היה ערב אישית], מלמדת אותי שאין הוא דמות סמכותית והוא עצמו אינו רואה בעצמו דמות סמכותית עבור המבקש. מר נעים העיד על עצמו כי לא היה מעורב עד היום בעניינו של המבקש.

באשר לעברו הפלילי, אישר מר נעים כי יש לו עבר פלילי אולם טען שהעבירה האחרונה היתה לפני כ- 5 שנים וזה היה בקשר לגרושתו. לאחר מכן תיקן זאת כשטען שהדבר התרחש לפני כ- 13-14 שנים.

אציין, כי לאחר בדיקה הודיעה ב"כ המבקשת כי בעברו של מר נעים 24 הרשעות קודמות, האחרונה בהן משנת 2007 בגין עבירות אלמ"ב.

גם אני סבור כי אין מדובר בחלופה ראויה במקרה זה. לא התרשמתי כי השפעתו של מר נעים על המבקש היא השפעה חיובית ובוודאי שלא התרשמתי שניתן ליתן בו אמון, נוכח עברו והעובדה שאף לא דייק בנוגע לעברו.

5.      שמעתי גם את מר יעקב אלטלף, אצלו מבקש המבקש לשהות בתנאי מעצר בית. מר אלטלף הינו אביו של בעלה של אחותו של המבקש, הגב' אתי אלטלף, אשר הועמדה לדין ביחד עם בנו של מר אלטלף בגין אותו אירוע המוזכר לעיל.

גם מר אלטלף לא עשה רושם חיובי על בית המשפט. אמנם, הוא טען כי המבקש גדל  מילדות בנוכחות משפחתו וכי הוא מקשיב לו וממושמע, אולם אני מתקשה לראות כיצד הוא יוכל לפקח על המבקש. כמו שירות המבחן, אף אני התרשמתי שמר אלטלף מרחיק עצמו מהעובדה שילדיו עומדים לדין בעבירות פליליות. אציין, כי כעולה מכתב האישום בתיק 14849-08-10, שלובות שתי המשפחות, זו של המבקש וזו של אלטלף, זו בזו והן היו שותפות לאירוע נשוא אותו כתב האישום.

אף אם שני ילדיו של מר אלטלף, להם עבר פלילי, לא נמצאים אצלו, עדיין אין מדובר בסביבה טובה למבקש. מדובר למעשה על אותה סביבה בה היה נתון קודם לכן, סביבת משפחתו [וחבריו], סביבה אשר עד כה היתה לה השפעה שלילית על המבקש, ולא מנעה התדרדרות התנהגותו העבריינית.